לא הכרתי את עידן עמדי. היו כמה שנים קריטיות שהייתי מוכרח להאזין בעיקר למה שמכונה מוסיקה קלאסית, ויצא שהמיינסטרים הישראלי עבר מעל לראשי. בלי כוכב נולד וגלגלצ, שומע מוסיקה בעיקר במסיבות, ידעתי שהרוק מת כבר מזמן, מתישהו בשלהי שנות ה-90. בעולם יש היפ-הופ ועוד כל מיני דברים, בארץ יש מזרחית ועוד כל מיני דברים, אבל רוק? קצת מביך לחיות בעשור השני של המאה ה-21 ולראות שיש עדיין אנשים שתקועים באלף הקודם.

עד שהגיע הרגע שהייתי צריך לשמוע את עידן עמדי כחלק מהעבודה שלי. והתאהבתי. ושוב מצאתי את עצמי שומע רוק, מה שלא חשבתי שיקרה. והוא מצליח להכיל הרבה ניגודים: גם מביט אחורה, וגם נמצא בהווה; מודע היסטורית ומכיר תודה לאלה שהשפיעו עליו (ובייחוד לאהוד בנאי), אבל רלבנטי בדיוק לרגע בו הוא פועל; נמצא בלב המיינסטרים אבל מצליח גם להתבונן בו מהצד; ובסך הכל זו אחת הדוגמאות הכי מרגשות בעיני למה רוק ישראלי – ומוסיקה ישראלית – יכולים להיות ולעשות.

הזמן הזה שאחרי ראש השנה הוא הזמן האהוב עלי בשנה כולה. העיר נרגעת ומתקררת קצת, אפשר לנשום שוב, הכל אותו דבר אבל פתאום יש אוויר. נעים יותר ללכת לים, וגם דחוף יותר, כי בקרוב כבר יהיה קר מדי. את עצמי אני משליך אל תוך הגלים המלוחים, והם כבר מנקים ממני את כל הכאבים, וכל הניסיונות, וכל הכעסים. לא יודע אם הייתי משליך כל כך מהר את ההרהורים, אבל בוודאי שאת המלחמות והשקרים כן, ויפה שעה אחת קודם. ביום הכיפורים הקרוב ארכב על אופניים עם בני לים, ואלמד אותו להשליך. הים גדול, נצחי ובולע בקלות את כל מה שנרצה, אם נצליח, להשליך אליו.

 

מודעות פרסומת

אודות arnavlavan

הגעתי. אין כלום. אני מכיר את המקום ולא ירמו אותי. בחושך אני אגיע הנה בלי מצפן בלי כוכב בלי מפה בלי שום דבר.

Come tell us what you think :-)

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s